|  | | | דף הבית | | מגזין פלדנקרייז | | לדעת לקבל את השינוי |
|
| | | | | |
אחת התלמידות שלי, אישה בגיל הזהב מגיעה אליי אחת לכמה זמן על מנת שאעזור לה עם כאבי הצוואר שלה. הצוואר שלה תפוס לדבריה וכל מה שהיא צריכה הוא שישחררו לה אותו.
בשיעור האחרון עבדנו בישיבה והחזקתי את כתפה האחת בתמיכה עדינה אשר אפשרה לה לחוש כמה מאמץ היא מפעילה באופן קבוע ולא מודע על מנת להחזיק את צווארה בצורה מסוימת. לאחר שהרפיתי את תמיכתי בהדרגה היא נדהמה מהשינוי הגדול כל כך שנוצר תוך רגע ושבמהלכו, אני לא עשיתי כמעט כלום. לאחר שעברנו תהליך דומה בכתף השנייה היא הרגישה שכתפייה יושבות למטה ללא מאמץ, הצוואר שתמיד מציק לה היה מאורגן באופן שונה וחופשי והכול היה מאוד נוח לדבריה. היא יכולה הייתה לחוש איך השינוי הוא שינוי מערכתי שבמסגרתו העמידה השתנתה והאופן בו היא נושאת את ידיה וראשה הושפעו אף הם.
בסוף השיעור כאשר החוויה של חופש בצווארה ובכתפיה הייתה מבוססת יותר היא פנתה אליי ואמרה: אבל איך אוכל ללכת עם כתפיים שמוטות כאלה, כמו מישהו רפה שכל או אידיוט?!. הבנתי שהדימוי הגופני שלה (שייתכן שקשור לדימוי בכלל ולהיסטוריה שלה) השתנה בעקבות השיעור והחוויה החושית המוקצנת שלה היא שהכתפיים שמוטות ( לאחר שהיו במשך שנים מוחזקות במתח כרוני וגרמו לצוואר ולחזה להתקשח) ושוחחנו על נושא הדימוי, על השינוי בדימוי ועל המוזרות שבתחושה לפני שמתרגלים אל הדימוי החדש. ראיתי שלא חשוב מה אני אומר, היא לא יכולה בשום אופן להרשות לעצמה ללכת בצורה זו גם אם הכאב נעלם והחופש שלה גדל עקב כך. ניכר היה שקשה לה להסכים לתחושה כזו ולדימוי כזה.
משה פלדנקרייז דיבר רבות על כך שאיננו מלמדים את הגוף אלא אדם שלם עם היסטוריה ודימוי עצמי. התנועה יכולה להשתנות ובן אדם יכול ללמוד דרכי תפקוד חדשות נעימות וקלות שיאפשרו לחיו להיות נוחים ומלאים יותר אבל אם הדימוי שלו לא משתנה, דרך התפקוד הקודמת תשוב ותתבסס ובכל מקרה שינוי עמוק לא יוכל להתרחש.
ככל שאני עובד יותר עם עצמי ועם אנשים על שיפור עצמי הולך ומתחוור לי כי על מנת לאמץ שינויים בדימוי ובתנועה, על השינוי המוצע להיות קטן בכל פעם ובהדרגה מצטבר לכדי דימוי חדש ורחב יותר. הדימוי החדש מכיל את ההרגלים הישנים ואפשרויות והרגלים חדשים.
מה שפוגע ומגביל אותנו הוא לא היותנו יצורים של הרגלים אלא העובדה שיש נטייה למוחנו להתקבע (הצד הנוקשה של הפלסטיות של המוח) על דפוסי התנהגות ופעולה מוכרים ולבססם גם אם אינם נוחים וטובים לנו. בצורה זו הדימוי שלנו מצטמצם ומכיל מספר אופני תנועה ופעולה מוגבלים. כאשר יש לי מספר אפשרויות פעולה ותנועה במקום אפשרות אחת, כל אופן הפעולה שלי משתנה וגם אם אני פועל בצורה הישנה היא תהיה קרוב לוודאי נוחה ונשלטת יותר. הכפייתיות פוחתת והחופש לפעול אחרת גדל.
| | | צור קשר |
|
| |
|
|
|
)
