בזמן ההריון כאשר משקלו של ההריון הופך משמעותי יותר,עובר הגוף שינויים בדפוסי התנועה והיציבה.
תמורות אלו מאלצות את האם לארגן את מערכות השריר והשלד כך שיוכלו להתמודד עם השינוי במרכז הכובד בזמן התנועה ועם הלחץ הגדל על השלד,העצמות והמפרקים השונים.
מאחר וגם בימים רגילים אנחנו מארגנים את גופנו ואופן תנועתנו על פי ההרגלים אותם למדנו ואימצנו במהלך החיים, הסתגלות הגוף לכוח המשיכה הפועל עליו מלכתחילה אינה אידיאלית.
שיטת פלדנקרייז עוסקת בכל היבטי התנועה האנושית ומטרתה שיפורה ושכלולה באמצעות הגברת הקשב והמודעות לאיכות הפעולה והתנועה.
שיטת פלדנקרייז מאפשרת לנשים בהריון ללמוד,
תוך שימוש בתנועות עדינות מאוד,כיצד אפשר לשכב לנוח ולהתנועע בקלות.
השיעורים מאפשרים הסתגלות למצב החדש,תוך תהליך של הקשבה ליכולות התנועה הקיימות ומבלי ללחוץ ולהאיץ. השינוי מגיע לבד כאשר אנו מאפשרים לעצמנו לגלות מה הכי נוח לנו.
כתוצאה מתהליך זה והשינוי בתנועה ובאיכותה,
משתפרת גם היכולת לנשום בקלות כך שהעובר מקבל מלאי חמצן גדול יותר,
אימו נינוחה יותר ומרחב התנועה שלו ברחם גדל.
שיטת פלדנקרייז פותחה על ידי ד"ר משה פלדנקרייז בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.
ד"ר פלדנקרייז היה מדען חוקר ישראלי מצליח בתחום הפיזיקה והחשמל.
בעקבות פציעה ישנה מימי בחרותו שהחלה להציק שוב בבגרותו,החל לסבול מבעיות קשות בברכיו והרופאים הזהירו אותו שאם לא ינתח את הברכיים יאבד את יכולתו ללכת.
כיוון שחשד שהבעיות קשורות לתנועות מסוימות שהוא עושה ובעיקר לאופן העשייה,החליט לא לבחור בניתוח ובמקום זאת החל להתבונן בעצמו ובדרך פעולתו כאשר הוא מתנועע.
הוא גילה כי במצבים מסוימים הבעיה אינה קיימת והוא לא מרגיש כאבים,אך במצבים אחרים היא "חוזרת" ומפריעה.
התגלית הגדולה שלו היתה שהאופן בו הוא משתמש בגופו לצורך התנועה הוא הגורם
לבעיות ולא סוג התנועה (הליכה, קימה וכו').
פלדנקרייז החל ליישם את תובנותיו על עצמו ופיתח תורה שלמה המושתתת על עקרונות ביו-מכניים ומוטוריים ועל עקרונות הנוריופיזיולוגיה והפסיכולוגיה של הלמידה, דוגמת יצירת קשרים עצביים חדשים במוח, פירוק ובניה של תבניות מוטוריות–חושיות חדשות ועוד.
את התגליות והתובנות החל לבדוק על אנשים שסבלו מבעיות תנועה או התפתחות מוטורית ובמקביל עבד עם אנשים ללא בעיות שהיו מעוניינים לשפר את יכולותיהם המוטוריות-חושיות ולהגביר את נינוחותם הגופנית. הוא עבד עם מדענים שונים , אמנים מתחומים שונים כגון האמנות הפלסטית, ספורטאים מקצועיים, ביניהם ד"ר ג'יי שחקן הכדורסל המפורסם מה-NBA, יהודי מנוחין הכנר הנודע, בן גוריון (שתמונתו עומד על ראשו על שפת ימה של ת"א היא מן המפורסמות), פיטר ברוק בימאי התיאטרון והקולנוע, מנצחי תזמורות, שחקנים ורקדנים.
השיעורים בשיטה נערכים בשני אופנים.
קבוצתי ופרטני.
במהלך שיעור קבוצתי מכוון המורה את התלמידים בצורה מילולית לבצע רצף של תנועות עדינות המצטרפות בהדרגה לתבנית תנועתית ותפקודית חדשה.
השיעור נבנה על פי עקרונות הלמידה האורגנית ותהליכי הלמידה של המוח ומערכת העצבים על פיהן כולנו למדנו כילדים להתנועע ולפעול על סביבתנו.
התלמידים בשיעור מתבקשים לשים לב לנוחות וקלות התנועה כשהדגש הוא על איכותה ואופן ביצועה.
ההנחה היא שכאשר אנו יודעים כיצד אנו עושים מה שאנו עושים,המודעות מאפשרת לנו לארגן תבניות תנועה אחרות שבתחילה היו קשות או אפילו בלתי אפשריות.
השיעורים עוסקים בתפקודים תנועתיים שונים (למשל:הפניית הראש) כשהדגש הוא על הקשר בין הדימוי התנועתי הגופני של הפעולה לבין האופן בו אנו מוציאים אותה לפועל.
במהלך שיעור פרטני מועבר תהליך הלמידה באמצעות מגע ומניפולציה עדינים על אברי גופו של התלמיד. השיעור מתבצע בדרך כלל על מיטת טיפולים והמורה עובד עם התלמיד על צרכיו הממוקדים יותר.
החוויה התנועתית מועשרת, הדימוי הגופני משתפר ויכולת התנועה של התלמיד גדלה.
תלמידים מדווחים בשיעורים על תגליות מפתיעות לגבי עצמם ועל תובנות לגבי האופן שבו הם פועלים ונעים. השיעורים מעוררים סקרנות ותחושת רווחה גופנית הולכת וגוברת.
תלמידים מדווחים על תחושות של הזדקפות ללא מאמץ ועמידה או הליכה כמו בריחוף.
בייחוד נעימה הידיעה והמודעות לעובדה שהאופן בו הם משתמשים בגופם לביצוע פעולות הוא דבר שנמצא בשליטתם וכי ביכולתם לשנות ולהפוך את החיים לקלים ונעימים יותר.
כדי לאפשר לכן(וגם לכם)טעימה מעשית מן השיטה,הנה שיעור המתמקד בשיפור התנועתיות באגן הירכיים ובקשר של תנועות האגן אל אברי הגוף האחרים. השיעור מתאים לנשים בהריון ולכל אחד אחר בכל גיל .
הנחיות לביצוע השיעור:
• רצוי לשכב על גבי מזרן דק או מחצלת. בשיעור זה, בעת שכיבה על הצד בידקו אם הינכן צריכות תמיכה של כרית מתחת לראש על מנת שעמוד השדרה יונח באופן נוח וללא מתיחות.
• עשו כל תנועה ככל שתרגישו נוח ובקצב איטי ונינוח. אם תרגישו שתנועה מסויימת יותר נעימה מאחרות, המשיכו בה ככל שתרצו עם מנוחות להקשבה.
• עיבדו ללא מאמץ וחפשו כיצד להפחית מאמצים מיותרים מן התנועה.
• אם הפסקתן ליהנות, הפסיקו או נוחו. למידה אינה מתרחשת בקלות כאשר אנו איננו נהנים.
שיעור: האגן לאן?
• שיכבו על הגב והקשיבו לתחושת המגע של גופכן עם הרצפה: היכן מתקיים מגע מלא ונעים עם הרצפה?
באילו מקומות המגע חלקי או לא קיים? האם יש חלקים כבדים יותר וחלקים פחות כבדים?
• העמידו את כפות הרגליים בערך ברוחב האגן מתחת לברכיים (לא חייבים לדייק, הנכון ביותר יהיה לפי ההרגשה הנוחה שלכן)ובתנועות דקות ואיטיות הגבירו מעט את הלחץ על כפות הרגליים וגלגלו מעט את האגן כלפי מעלה כך שהקשת של הגב התחתון תקטן מעט.
חושו כיצד תנועה קטנה זו עוברת וזורמת דרך האגן ועמוד השדרה
אל השכמות ואל הראש - האם ישנה תנועה בראש?
• נוחו ברגליים ישרות.
• תגלגלו לשכב על איזה צד שנוח. הברכיים כפופות בזוית ישרה, הראש מונח על כרית,
ספר עם ריפוד נוח מעליו או על היד.
• החלו להניע את המותן העליונה קדימה מעט וחזרה.
הבחינו אם הברך העליונה מתארכת קדימה מעט ביחס לברך התחתונה.
הניחו יד על המותן ברכות רק כדי ללוות את התנועה ולהבחין שאתן אכן עוקבות אחר ההוראות.
• הקשיבו לתנועה בעמוד השדרה ובצלעות.
• נוחו על הצד.
• בחזרה אל אותו צד הניעו את המותן אחורה מעט ביחס למותן התחתונה - האם גם הברך העליונה מתקצרת? מה קורה עכשיו בצלעות ובעמוד השדרה? היכן עוד ניתן לחוש את התנועה?
• נוחו.
• על אותו הצד הרחיקו בעדינות את המותן העליונה מהכתף - הפעם התנועה היא כלפי מטה. עזרו עם היד על המותן לשכנע את המותן בקלות לעשות את התנועה .
שימו לב כיצד הצלעות בצד זה מתרחקות זו מזו בעוד שבצד המונח על הרצפה הן מתקרבות.
• נוחו.
• בחזרה על הצד. הניעו את המותן קרוב יותר אל הכתף.
שימו לב שהתנועה נעשית באמצעות קירוב הצלעות בצד זה . עיזרו בקלות עם היד.
• נוחו.
• על הצד. חברו את ארבעת הכיוונים אליהן הנעתן את המותן לכדי תנועה מתמשכת מעגלית ורכה. עם כל תנועה הפחיתו מאמצים ואל תשתדלו לעשות את התנועה יפה או מיוחדת אלא נוחה ונעימה.
• נוחו.
• המשיכו על הצד והניעו את המותן במעגלים לכיוון ההפוך.
• חזרו לשכב על הגב ולנוח: איך מונח עכשיו גופכן על המזרן? היכן שקע הגב והתקרב לרצפה? האם רגל אחת ארוכה יותר או נוגעת יותר ברצפה בהשוואה לחברתה?
• העמידו את כפות הרגליים כמו בתחילת השיעור ושוב גלגלו מעט את האגן כלפי מעלה אל כיוון הראש. האם יש תחושה שונה בצד אחד של הגוף לעומת הצד השני?
איזה צד יותר נוח,זה שעבדתן עליו או זה ששכב על המזרן?
• חזרו על כל התהליך עד כאן , בצד השני.
• בשכיבה על הגב: להעמיד את הרגליים בפישוק נוח ולגלגל את האגן מעט כלפני מעלה ולחוש מה השתנה – האם הרגליים יציבות יותר? האם האגן תנועתי יותר? כיצד החזה,
עמוד השדרה והצלעות מעבירים את התנועה אל הראש והכתפיים?
• שיכבו על הגב והקשיבו לחוויה הכללית של השכיבה וכיצד גופכן נתמך על ידי הרצפה.
• באיטיות התגלגלו דרך הצד וקומו. שימו לב כיצד חשות כפות הרגליים את חלוקת המשקל עליהן בעמידה. האם מרגישים אחרת את תחושת האורך של הגוף וקלות נשיאתו. התהלכו וחושו מה השתנה.
| 
)
